פחד לגיטימי בזמן מלחמה או הפרעת חרדה: איפה עובר הגבול?

החיים בישראל בשנה האחרונה מושפעים ללא יוצא מן הכלל מהמצב הביטחוני. מציאות פוליטית וביטחונית רעועה, אפופת חוסר וודאות אשר מעמידה את הבריאות הנפשית שלנו בפני אתגרים שלא הכרנו קודם.

הרבה אנשים פנו השנה בעידוד קרובי משפחתם המודאגים והסבירו כי במציאות שבה מחבלים חודרים לשטח ישראל וישנם איומים אוויריים מכל כיוון, זה סה״כ הגיוני ואף הכרחי לחוש פחד. איך נדע מתי הפחד הזה חוצה את הגבול והופך להפרעת חרדה של ממש?

אכן, תחושת פחד במהלך מלחמה היא תגובה נורמלית, ואפילו בריאה. תגובות נפוצות כוללות עירנות מוגברת, דאגה לאהובים, קשיי שינה, מתח ובדיקת עדכוני החדשות בתדירות גבוהה.

תגובות אלו הן הדרך של הגוף שלנו לשמור עלינו בטוחים, במצבים מסוכנים. הן בדרך כלל זמניות וניתנות לניהול.

תוך הסתייגות מסויימת, שכן המלחמה הרי נמשכת חודשים רבים, אלו הם הסימנים אליהם כדאי לשים לב בניסיון להבין האם הפחד התפתח להפרעת חרדה:

1. דאגה מתמדת ומציפה שקשה לשלוט בה, והיא משתלטת על כל מחשבה אחרת שמופיעה.

2. התקפי חרדה- קושי בנשימה, כאבים גופניים, תחושת נימול, ועוד.

3. הימנעות מפעילויות רגילות או מיציאה מהבית.

4. בעיות שינה חמורות שאינן חולפות מעצמן.

5. קושי להתרכז בדבר מלבד הפחד עצמו.

ההבדל המרכזי הוא שתסמינים אלה נמשכים גם כשאנחנו

1. בטוחים אובייקטיבית (שוב, באופן יחסי)

2. הפרעה ליכולת התפקוד.
   

פחד הוא נורמלי ואף לגיטימי. חרדה אינה מוגדרת כתופעה נורמלית אלא כהפרעהף וחשוב לטפל בה ולמזער את הסבל שנגרם ממנה.לכן, אם אתם מזהים את התסמינים החמורים יותר האלה בעצמכם או באדם קרוב, חשוב לפנות לעזרה מקצועית. הפרעות חרדה ניתנות לטיפול, וקבלת עזרה מוקדמת יכולה למנוע החמרה שלהן.

פנייה לעזרה אינה סימן לחולשה. להפך; זהו צעד אמיץ לטובת בריאות נפשית ומעיד דווקא על חוסן, והוא חשוב באותה המידה כמו בטיחות פיזית בזמן מלחמה.

זה בסדר לא להיות בסדר.

אבל זה גם בסדר לבקש עזרה כשצריך.